מאמר בריאותי לחורף

מה אפשר לומר ב"מאמר חורף"? אנשים רוצים עצות, טיפים לחיים נוחים יותר, טובים יותר. הבודהיסטים דיברו על הרצון להימנע מכאב, מסבל. פרויד דיבר על קתרזיס. הסינים דיברו על הרמוניה והאריסטוטליים על איזון. גם פרנקל שדיבר על השאיפה למשמעות, בעצם דיבר על משמעות ככלי להתמודדות עם הסבל הכרוך בחיים. רבי נחמן אמר: עולם הבא אנחנו מאמינים שיש עולם הבא. אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם? (ל"מ תנינא קי"ט).

אז אחרי פתיחה פילוסופית- פסימית- עצות וצמחים מומלצים כתבתי בעבר:

http://sinitamir.wordpress.com/ (תחת הכותרת "כמה צמחים שימושיים לחורף).

עתה אספר קצת על היִן והיָאנג בתפיסה הסינית ואיך זה קשור לחורף ומה זה אומר לנו.

הקיסר הצהוב הוא ספר היסוד של הרפואה הסינית והוא מתוארך לשנת 1000 לפנה"ס. בשנת 400 לספירה כבר היו קיימים תרגומים שלו לשפות אחרות. הדפוס סיני קיים כבר אלפי שנים וכך הדברים נשתמרו במדויק. כיצד? ספרי יסוד היו חקוקים באותיות בולטות במוסדות ציבוריים חשובים או מקדשים, וכך התלמיד או הסטודנט לרפואה שרצה עותק פשוט מרח בדיו את האותיות והצמיד אליהן יריעת בד או נייר וכך ייצר לעצמו עותק. הקיסר הצהוב הוא לא רק ספר רפואה אלא גם ספר היסוד של התפיסה הפילוסופית הסינית.

ניתן לומר שהפילוסופיה הסינית היא פילוסופיה בינארית, כלומר, מחלקת כל תופעה בטבע לשני היבטים. הדוגמא הנפוצה היא הצד המואר של ההר והצד המוצל שלו. הצד המואר ייקרא יָאנג והמוצל יִן. אם נתבונן בטבע נראה שהיסוד הבינארי קיים בכל דבר. הבסיס לתולדה הוא: זכר- יָאנג ונקבה- יִן. באדם עצמו יש את המימד הרוחני- יָאנג ואת המימד הפיזי, את החומר- יִן. אובייקטיבי וסובייקטיבי. נגלה ונסתר. יום ולילה. הסינים מושלים משל לסיר האורז המתבשל ולאדים העולים ממנו(מה יִן ומה יָאנג?). גם קיץ וחורף הם ין ויאנג. כמובן שהחורף הוא ה-ין.

אז היִן זה החומר, זה האשה, העיבור, הבסיס, התשתית, הקונסטיטוציה. לכן אומרים הסינים שהחורף הוא זמן להתכנסות. זמן להיבנות מבפנים. למלא מצברים. להיטען(שנת חורף?).

לא טוב להזיע בחורף לפי הסינים (בניגוד לתפיסות אחרות) וזה בסדר להשמין קצת. קצת!

כדי שהקיץ יהיה קיץ- כלומר יאנג: יצירה, פריחה, התרחבות, התקדמות, החורף חייב להיות חורף כמו שצריך: קר. גשום. הקיץ והחורף מאזנים האחד את השני. הסינים אומרים שהתנהגות לא נכונה בקיץ תבוא לידי ביטוי בסתו ובחורף להיפך.

ההשקפה הסינית הבינארית איננה זרה לתפיסה היהודית: "אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמעתי" . בעולם הזה לכל דבר שני מימדים. למעלה- אחדות עליונה (ראו שיחות הרב צבי יהודה לבראשית). מבחינה רוחנית אפשר לומר שהחורף הוא זמן טוב להיבנות בתורה, כפי שמקובל(ע"פ הגמרא תענית) שמט"ו באב כשהלילות מתחילים להתארך מצווה להוסיף בלימוד תורה. להטעין מצברים. להתמלא.

אם כך, סיכמנו שההתכנסות והיִניות (מלשון יִן) בחורף הם דבר טוב.

כמו כל דבר טוב, כשהוא יוצא מאיזון נוצרת פתולוגיה. למשל, דיכאון חורף, שפעות למיניהן וכדומה. דיכאון חורף יכול לנבוע מכך שמטעינים את המצברים פיזית – בשינה למשל, אך לא רוחנית. לנפש אין את הסיפוק הדרוש לה והיסוד הייני מתגבר מדי- דיכאון. מחקרים גילו שיקיצה מוקדמת לפנות בוקר עוזרת לדיכאון שכזה. ניתן להבין מדוע- היא משיבה את האיזון בין היִן והיאנג ( שמתבטא בין היתר בהפרשת המלטונין) שפעת יכולה לקרות כשעובדים יותר מדי, נמצאים יותר מדי בחוץ ולא נותנים לגוף את הטעינה הראויה לו. או, כשלא ממלאים את מכסת היאנג בקיץ, בגלל שימוש מוגזם במזגנים, למשל.

כפי שאמר הרב קוק (באיגרת לרב חרל"פ): כל זמן מאיר בתכונתו. אם נדע לחיות לפי המאפיינים של הזמן ייחסכו מאיתנו חולאים רבים.